וואו! אתמול נרשמה במאפיה טמפרטורת שיא של 48 מעלות בזמן העבודה!

מזל שלא הייתי שם…

החום הגבוה הצריך היערכות מיוחדת. אפיית עוגה עם קצפת שהוזמנה לאירוע על ידי משפחה המתארחת בצימר באמירים הפכה למבצע מתוכנן היטב. כלי העבודה הוכנסו למקפיא לפני תחילת העבודה, העוגה הוכנה במהירות שיא ומיד הוכנסה למקפיא כדי שהמרכיבים לא יתקלקלו בחום הגבוה.

נקווה ששבוע הבא יהיה קריר יותר..

אפיית פיתות מקמח מלא בטאבון

עוד מחדשות בית 77 :

השנה לסא סיים לימודי הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים וכבר עובד על הפרויקט האדריכלי הראשון שלו!

אנחנו סקרנים לראות אילו פרויקטים מדהימים ייצאו תחת ידיו הכישרוניות..

צילומים של עבודת הגמר – תכנון מלון בוטיק:

תכנון מלון בוטיק

את החוש העיצובי הייחודי שלו ואת הניסיון הרב שצבר בעבודתו כנגר בתכנון ועיצוב פנים של חללים קטנים יוכל עכשיו לרתום לתכנון כולל של בתים, לעיצוב מחדש של בתים או לתכנון וביצוע של מתחמים מיוחדים בחצר. מי שמכיר את לסא ואת עבודתו יודע שכל מה שיוצא תחת ידיו נושא חותמת אישית ייחודית הנותנת תחושה של אורגניות וזרימה עם הטבע של החומר.

תכנון לבית מלון גלילי

ועוד הודעה משמחת:

השנה אני מציגה בובה בתערוכת הבובות השנתית "קסם הבובות" שנערכת בבית הכט בחיפה.

בתערוכה יוצגו מאות בובות תוצרת ידיהם של מיטב אמני הבובות בארץ. נושא תערוכת 2010 הוא משחקי קלפים וקלפי טארות.

לתערוכה הכנתי את הבובה "מלכה לב אדום". זוהי בובה בסגנון אנתרופוסופי, הלבושה בבגדים מפוארים במראה האופייני לתקופה האליזבטיאנית.

מלכה לב אדום

התערוכה פתוחה בימים 25.8 עד ל-29.8

מידע נוסף על התערוכה כאן

לקראת שבועות הכנתי אביזרי שיער אביביים לתינוקות, ילדות ונשים: קשתות, גומיות לשיער וסיכות דש מקושטות בפרחים עדינים המעוטרים בחרוזים.

אביזרי השיער מתאימים ליום יום ולאירועים מיוחדים:

סרטים לתינוקות

סרטי שיער לנשים

התוכניה ב-PDF ืפירוט בית פתוח באמירים

בחיפושי אחר סרט לגימור אחת השמלות שתפרתי, נכנסתי לחנות "בית הבד" בקניון לב בכרמיאל. מעולם לא הייתי בחנות הזאת קודם, אולי בגלל המיקום שלה, ולא היו לי ציפיות גבוהות. אך מסתבר שטעיתי בגדול.

גיליתי חנות בדים מקסימה, עם מבחר גדול ומוצלח מאוד של בדים, סרטים, כפתורים וכל מה שצריך לתפירה, ובעלת חנות מקסימה, שנהניתי מאוד לשוחח איתה. ומסתבר שיש לנו הרבה במשותף, החל באוסף מכונות תפירה עתיקות וכלה באיסוף מפיות בד רקומות בעבודת יד.

אבל מה שבאמת הפתיע אותי הוא, שמתוך עיקרון, בחנות של שוש כל המוצרים הם רק תוצרת הארץ! כל הבדים והסדקית בחנות מיוצרים בארץ. לא ייאמן ממש. תפיסת העולם של שוש כוללת תמיכה ביצרנים ובמעצבי הבדים המקומיים שפועלים בתחרות קשה עם היבוא הזול מסין.

לדוגמה, על הדלפק בחנות של שוש יש סלסלה גדולה של חוטי תפירה ממפעל מוליתן בנהריה, שכיכב השנה בכותרות.

למה זה חשוב בעיני אם מה שקונים הוא תוצרת הארץ או לא?

קהילתית וחברתית – השנה מפעל מוליתן כמעט נסגר וכל העובדים כמעט הלכו הביתה. כשקונים תוצרת הארץ, תומכים בפרנסה של האנשים שחיים סביבינו. החל בפועלים במפעלים לייצור רוכסנים, גומי וכפתורים, וכלה במעצבי בדים ומגדלי כותנה.

אקולוגית – יבוא ממדינות רחוקות כמו סין פירושו זיהום אוויר שנוצר בהובלה לכאן, וכשמדובר במדינה כמו סין, בה לא נאכפים חוקים השומרים על הסביבה, קרוב לוודאי שגם הייצור עצמו היה כרוך בזיהום סביבתי רב.

איכות – בשנים האחרונות התרגלנו לקנות בזול, אך לעתים קרובות (תמיד?) המוצרים הזולים הללו מתאפיינים באיכות ירודה. בשנים האחרונות אני מתקשה למצוא חומרי גלם איכותיים לתפירה, שאינם מיוצרים בסין. אני שמחה שיש לי עכשיו מקום אחד נוח לקנות הכל.

החוג של שוש

מקום נוסף בו באה לידי ביטוי תפיסת העולם של שוש, הוא ב"חוג" התפירה שהיא מעבירה בחנות. זה לא חוג במובן המקובל, של קבוצה שנפגשת ללימוד מובנה מראש, אלא יותר כמו הדרכה אישית.

הרעיון מאחורי החוג הוא להשתמש בחומרים שכבר יש בבית, ולשדרג אותם למשהו חדש, לפי הרצון והצורך האישי. הרי לכולנו יש בבית חפצים וחומרים מיותרים, ובמקום לקנות עוד ועוד, אפשר להשתמש במה שיש.

לדוגמה, בחנות תלויים וילון וקישוט לקיר שהכינה ממפיות בד שאמה רקמה. מצד אחד לא רצתה להיפרד מהפריטים של אמה, ומצד שני, לא היה לה שימוש בהם. הפיתרון היה ליצור מהם משהו חדש ויפה בעל ערך מוסף נוסטלגי.

התפירה רובה תפירת יד, ומי שיש לה מכונת תפירה יכולה להמשיך בבית. שוש מנחה לגבי שילוב הבדים והשימוש בטכניקות, וממה שראיתי בחנות, יש לה טעם מצויין ואפשר ללמוד ממנה המון.

החוג אינו בימים קבועים, יש לתאם עם שוש בטלפון 0549980197.

שוש בפתח החנות:

האתר Green Prophet (הנביא הירוק), אתר חדשות העוסק באיכות הסביבה במזרח התיכון פרסם בבלוג שלו, כתבה על היצירה שלי עם חומרים ממוחזרים ועל בית 77 , במסגרת חשיפת יוצרים מקומיים אקולוגיים.
מדובר באתר מרתק המכסה את תחום איכות הסביבה, אקולוגיה ומיחזור באזורינו. יש שם כתבות מעניינות, והוא מומלץ למי שרוצה להישאר מעודכן בכל הקורה בתחום בסביבתנו.

אני רוצה לספר לכם על הופעה שתתקיים בסוף החודש, הופעה שאני בטוחה שתהיה אחת ההופעות הטובות בישראל השנה! מרים ואמדו הם צמד ממאלי שיוצר מוסיקת פ'אנק אפריקאית סוחפת ומהפנטת. גם אם מעולם לא שמעתם על מרים ואמאדו, קחו כמה דקות להקשיב להם, ואולי, כמוני, תתמכרו למוסיקה שלהם. אזהרה -- לא תוכלו להמשיך לשבת על הכסא, תהיו חייבים לקום ולהתחיל לקפץ!!

www.youtube.com/watch?v=t4xav92R4I4

אמאדו ומרים הם זוג יוצרים ממאלי, עם סיפור חיים מעניין. כילדים, הם נפגשו במוסד לילדים עוורים במאלי, בו למדו. אהבתם המשותפת למוסיקה קירבה ביניהם, והם הפכו לבני זוג בחיים וביצירה. המוסיקה שלהם, המשלבת אלמנטים של מוסיקה מקומית עם השפעות מהעולם, צברה מעריצים בעולם כולו, ובשנים האחרונות הם זכו להצלחה עולמית, זכו בפרסים רבים, הופיעו בפסטיבלים הנחשבים, בטקס פרס נובל לכבוד ברק אובאמה וחיממו להקות כמו בלר וקולדפליי.

איזה חמודים, אני פשוט אוהבת אותם!!

המוסיקה שלהם כל כך כיפית, שזה הדבר היחיד שאני שומעת כבר שנה וחצי. טוב, חוץ מהדיסקים לילדים של "מוסיקה אורגנית"…

שתי ההופעות יתקיימו במועדון הזאפה בתל אביב, בפורים.

מה הקשר לבית 77, אתם שואלים? ובכן, לכאורה אין קשר, אבל אצלינו אוהבים מוסיקה כיפית ומרקידה, וכשצריך לקום ב-3 בבוקר לעבוד במאפיה, מוסיקה היא חלק מהותי מיום העבודה. הבעיה היחיד היא שכל כמה חודשים צריך להחליף את ה-DVD שמתמלא בקמח..

ולסיום, אחד השירים האהובים עלי, אמנם לא מקפיץ, אבל מרגש..

www.youtube.com/watch?v=iju1_DhH2Qs

כשהיינו ילדים, ההורים טיפחו גן ירק ענק לתפארת, ורוב המזון שאכלנו היה מהגינה (ומלול קטן של כמה תרנגולות וגם עז אחת).

הנה תמונה מהאלבום הישן, בית 77 בערך בשנת 77, עם תירסים ענקיים שצומחים במקום בו יש עכשיו את גלריה..

כאן אנחנו יושבים במרכז הגינה, באוקטובר 1994. כל הגינה כבר שתולה ומוכנה לחורף.

בשנים האחרונות אבא קצת התעייף מהגינה, והפסיק. בינתיים, אנחנו, ילדיו וגיסותיו, הקמנו גינה משלנו, כל אחד בחצר שלו. היינו מאוד גאים ביכולות הגינון ש"ירשנו" מההורים, ואני אפילו מכרתי ירקות אורגניים בחנות תקופה מסוימת.

השנה, אבא החליט שוב לעשות גן ירק, וגרם למהומה… ירקות כאלה, מזמן לא ראינו.

חסות ענקיות ומושלמות שגדלו בערוגה הקרובה לחניה והפכו לאטרקציה תיירותית (קבלו קנה-מידה מהפרח של הציפורנית בצד שמאל):

ברוקולי בגודל של עץ קטן:

יער של מנגולד ותרד שעומדים למסדר:

השיחה הקבועה בחודשים האחרונים היתה:

"איך זה יכול להיות שהחסה שלו כל כך גדולה ושלי כל כך קטנה? אני נתתי לו את השתילים מהמשתלה שלי!"

"איך זה יכול להיות שהברוקולי שלו כל כך גדול? קנינו שתילים באותה משתלה!"

"איך זה יכול להיות שהפטרוזיליה שלו כל כך גדולה? הוא זרע חודשיים אחרי!"

ההשערות השונות להבדלים בגודל של הצמחים בין הגינה שלנו לגינה שלו היו : כישרון מולד, ניסיון של עשרות שנים, זבל עופות מהלול שלו טוב יותר מזבל העיזים שאנחנו השתמשנו, אדמה אוורירית ובתולית, השקיה ידנית במקום בטפטפות, תשומת לב לצמחים (יכול להיות שהוא מדבר איתם? הוא טוען שהם לא אוהבים טפטפות ושהם רוצים שהמים יפלו עליהם מהשמיים כמו גשם. הם אמרו לו את זה?).

זהו, עכשיו אוכלים שם כל יום ברוקולי, כי פשוט יש כל כך הרבה, וכל המנגולד הופך למאפה ירק ולפשטידות שנמכרות בחנות.

ועדיין נשאר עודף…כשבאתי להחזיר את המצלמה לתיק מצאתי בתוכו הפתעה:

השבוע, בהשראת מזג האוויר החורפי, הוצאתי סוף סוף מהארון את בדי הפליס הנהדרים שיש לי, ותפרתי מספר פריטים חדשים. הפליס כל כך רך ונעים ומחמם, ובגוונים יפיפיים של זית, ירוק מעושן, יין, סגול וכתום.

צווארונים או מחממי צוואר לנשים וגברים – במקום הצעיף המעצבן שנופל כל הזמן (אמרו לי שקוראים לזה חמצוואר – צריך למצוא מילה יותר מוצלחת..)

במקרה הצורך, אם יש רוח וקר באוזניים, החמצאוור יכול לשמש גם ככובע. פשוט מרימים את השוליים (המידה בצילום טיפה גדולה, כי זה חמצאוור של מבוגרות, אך הדוגמנית המיועדת הבריזה מהצילומים…).

אפודות לילדות (ולילדים), ושמלות.

סרטים לשיער שמצויינים גם לחימום האוזניים – לנשים ולילדות.

החל ממחר במאפייה הקרובה לביתכם (אם אתם במקרה גרים באמירים).

עכשיו הגשם יכול להמשיך לרדת..

מי שהגיע השבוע למאפיה כבר ראה את תוצאת עבודות השיפוצים של השבועות האחרונים.

בית הטבע השתדרג וזכה לחדר משלו – חלל נוסף אליו יורדים במדרגות מתוך המאפיה.

הגלריה התרחבה והתצוגה של עבודות העץ ושל עבודות היד נגישה יותר לקונים.

והעיקר, כעת יש שולחנות ישיבה בפנים, ליד האח!

אז אם מתחשק לכם לצאת מהבית ביום גשום או קר, אתם מוזמנים להגיע לחנות, להתפנק על מאפים טריים מקמח מלא, לשתות קפה, לקרוא עיתון ולגלוש במחשב הנייד שלכם.

עכשיו שיש גם סככה לטאבון בחוץ, ומקום לשבת בפנים, ערבי הפיצה של יום חמישי כבר לא תלויים במזג האוויר, ויש פיצה כל שבוע!

כמו כן, בשבועות הקרובים מבחר המוצרים בבית הטבע יגדל, והקנייה תהיה נוחה ונעימה יותר.

המאפים, לעומת זאת, לא השתנו, ונשארו טעימים כמו תמיד!

להתראות!

אנחנו אוהבים פרפרים!
נתחיל בתמונה, שצילמתי לפני כמה שנים באגמון החולה, שם נתקלנו באלפי פרפרי דנאית נודדים:

כששתלנו את הגינה הוספנו מספר צמחים שהיו ידועים לנו כמושכי פרפרים, כדוגמת "בודליית דויד" המכונה גם "שיח הפרפרים". כבר כמה שנים שיש לנו לפחות חמישה שיחי פיגם גדולים, שייעודם העיקרי הוא לספק מזון לזחלים של פרפרי זנב סנונית, שמגיעים כמה פעמים בשנה לגינתנו. זחלים נוספים משתתפים איתנו בכרסום יבולי גן הירק, כמו לבנין הכרוב, ולא מזמן כרסמו את הגפן שלנו זחלי ענק של רפרף הגפן. כל כך גדולים הם היו, שכשעמדנו מתחת לסוכת הגפנים יכולנו לשמוע את הלסתות שלהם עובדות במרץ. את מקום הזחלים על הגפן גילינו באמצעות מיקום ערימות הגללים על הארץ.

לאחרונה קיבלתי מתנה ספר ישראלי חדש, בשם "גינת הפרפרים בישראל" מאת דובי בנימיני, בהוצאה עצמית.
לפני כמה חודשים ראיתי את הספר בחנות הספרים, דיפדפתי בו, וסימנתי לעצמי לקנות אותו בהזדמנות. אך רק עכשיו, לאחר שעיינתי בו בצורה יסודית, אני מבינה כמה הספר הזה מדהים (במובן המקורי של המילה) ומעורר השתאות בכמות המידע שהוא כולל. הספר מקיף את כל ההיבטים המעשיים והתיאורטיים שבמשיכת פרפרים לגינה, בהיקף אנציקלופדי ממש. יחד עם זאת, הספר כתוב בצורה ברורה ומהנה לקריאה ולדפדוף, עם אלפי צילומים מרהיבים.

כדי למשוך פרפרים לגינה, יש לשתול צמחי צוף, שמהם ניזונים הפרפרים הבוגרים. בנוסף, יש לשתול צמחים פונדקאים – צמחים עליהם הפרפרים מטילים, ומהם ניזונים הזחלים הבוקעים מהביצים. שתי קבוצות צמחים אלה זוכות לשני פרקים נרחבים בספר.
שמחתי לגלות שחלק מההמלצות של דובי בנימיני כבר מיושמות אצלינו בגינה (למשל, לא עקרנו את צמחי הטיון הדביק שצמחו מעצמם, הן בגלל כמויות הפרפרים שמגיעות אל הפרחים היפים שלו, והן בגלל היותו צמח רפואי רב תועלת). אך לצערי גם גיליתי שעקרתי צמחים שנחשבים מעולים לפרפרים (מי היה מעלה על דעתו שלשישית הצבעים היא צמח פרפרים? מבחינתי זהו עשב רע שגדל בשולי שדות חקלאיים).
אך עכשיו שיש לי את הספר הנהדר הזה, אני יודעת איזה צמחים להשאיר ואני יכולה להרכיב רשימה של צמחים חסרים בגינה ולהשלימם במשתלה.

בספר עוד פרקים רבים ומרתקים, וחיתוך המידע מכיוונים שונים. למשל, ניתן למצוא אילו פרפרים יבקרו בגינה לפי הצמחים שיש בגינה, לפי אזור הגינה בארץ, לפי עונות השנה. פרק נוסף מוקדש לתכנון ועיצוב גינת הפרפרים, כולל תרשימי שתילה מפורטים. אהבתי במיוחד את הפרק בו מופיעים צילומים של צמחי הפרפרים כשהם צעירים, כך שאפשר ללמוד לזהות את הנבטים של הצמחים הללו ולא לעוקרם בטעות! שני פרקים מעניינים נוספים הם פעילויות עם ילדים להכרת פרפרים וצילום פרפרים (בכמה פעמים שניסיתי גיליתי שזה קשה מאוד…אני מתמקדת בצילום זחלים..)

פרק נוסף דן בגינה העירונית. – חשוב לדעת שגם בעיר אפשר למשוך פרפרים ולספק להם מזון. כשגרנו בתל אביב, היתה לנו גינה קטנה על פינת הרחוב, ופרפרים רבים היו מגיעים אליה. זכורה לי פעם אחת שמספר גדול של זחלי לבנין הכרוב בקעו והחלו לכרסם את שיח כובע הנזיר. כשיש גינה קטנה, שמים לב לכל שינוי בגינה. ככל שחלפו הימים והזחלים גדלו וקצב האכילה שלהם גבר, התחלתי לחשוש שיחסלו לי את כובע הנזיר. הפיתוי לקטוף את העלים עם הזחלים ולזרוק לפח היה גדול, אך כיוון שבאותו זמן תרגמתי חוברת פרמקלצ'ר בה היה כתוב שדרך ההתמודדות הטובה ביותר עם "מזיקים" היא לא לעשות כלום, התאפקתי. הזחלים חיסלו את רוב הצמח, התגלמו והפכו לפרפרים תל אביביים, ואני משערת שהיו אחראים לכמה חיוכים של עוברי אורח שנתקלו פתאום בפרפר באמצע העיר. הצמח, שהיה נראה עלוב ביותר בהתחלה, התאושש במהירות מפתיעה, ולאחר שבוע-שבועיים כבר אי אפשר היה לנחש שזחלים עשו עליו חגיגה.
גם בגן הירק זה לפעמים קשה לראות מאות זחלים על שתיל של כרוב, אך אם משנים את צורת המחשבה, וזוכרים שזוהי דרך לתמוך בהמשך קיום טבע וחיי בר בישראל, קל להשלים עם הנזק הקל שנגרם.

לסיכום, אני חושבת שזהו ספר חובה בכל בית של חובב טבע או גינון בישראל! מתנה מצוינת לעצמכם ולחברים.
אני מורידה את הכובע בפני משפחת בנימיני על הפרויקט הענק שהצליחו להרים ומודה להם על כל הפרפרים שעוד יגיעו אלינו בזכותם. תודה!