אין ספק שזו אחת העונות היפות בשנה בגליל, אולי היפה ביותר.
מרבדים של עשב חדש צומחים בכרמי הזיתים ומשפחות משפחות יוצאות למסוק זיתים.
גם המשפחה שלנו יוצאת למסוק, בכרם של חבר טוב, בעין זיתים. כל הגברים במשפחה מקדישים את סופי השבוע הלא-גשומים של נובמבר ודצמבר למסיק, בעבודה מאומצת משותפת להגיע למינימום של 500 ק'ג זיתים שבית הבד דורש מכל לקוח. כאן רואים שלושה דורות של פיטרסונים, עובדים יחד.
הילדים מבקרים ואפילו עוזרים לסבא בעבודה שיש על הקרקע – קטיף מענפים שנגזמו, ניקוי הזיתים מעלים וענפים ומיון הזיתים ואיסוף הזיתים לשקים.
אבל לא הכל עבודה…הם גם משחקים ומטפסים על העצים..איזה ילדים חמודים!
על העצים עצמם, העבודה קשה. צריך לטפס לגובה כי העצים גבוהי נוף עקב רעיית פרות בשטח. והפרות הללו לא מפחדות…המסיק כולל אכילת ארוחת צהריים כשעדר פרות עומד מעבר לכתף ומנסה להגיע לאוכל.
בנוסף לקטיף, יש לגזום את העצים ולטפל בהם, במחשבה על שנה הבאה.
ביום א' מעמיסים את שקי הזיתים על הסובארו סטיישן (תמונה גרועה אבל אותנטית..), ונוסעים לבית הבד של עין כמונים. גבי, עוד אחד מגברי המשפחה שלנו, עובד בעין כמונים, ועונת המסיק היא אחת העונות העמוסות ביותר שלו בבית הבד.
את החמור והחומר החליפו טרקטור ומיכלי נירוסטה. רק אבן הריחיים מפעם נשארה – תכף תראו אותה בפעולה.
ראשית מעבירים את הזיתים מהשקים ל"דולב". הטרקטור מעמיס את הדולב, ושופך את הזיתים למיכל הקבלה.
הזיתים עולים במסוע שבסופו מפוח יניקת עלים המנקה מהם את העלים הנותרים.
לאחר מכן, הזיתים נופלים לג'קוזי לשטיפה במיכל מים גדול.
כשהם מגיעים אל אבן הריחיים, הם נכתשים עד לקבלת עיסה אחידה. פעם חמור היה מסובב את האבן הענקית הזאת, והיום חברת חשמל (אולי בגלל זה המשכורות?).
עכשיו החלק הנסתר מהעין – הפרדת השמן מהמים והפסולת. הזיתים נכנסים למלוש ולאחר מכן לדקנטר המפריד את המוצק מהנוזל ואת השמן מהמים.
(אין תמונה, תשתמשו בדמיון.)
ובסוף – שמן זך יוצא מהברז !!
השמן שאנו מוסקים משמש לצריכה עצמית לכל משפחה, ולפיתות עם זעתר שאתם קונים במאפייה שלנו!
צילמו: נטע, ארז, אריאל, דריה ופול (הדודים מאוסטרליה שמאוד נהנו מהמסיק ומהביקור בבית הבד).
